שאלות ותשובות בנושא פליליים

כיצד ניתן למחוק רישום פלילי?

קיימת נטייה לחשוב כי רישום פלילי הוא כתם לכל החיים, אולם לא בהכרח. “לאחרונה יצא תיקון לחוק מרשם פלילי ותקנות השבים, לפיו הוכרה חשיבותה של הזכות לפרטיות, קוצרה תקופת ההתיישנות על רישומים פליליים, והוקלה הפרוצדורה של מחיקת הרישום”, מסבירה עו”ד אורית חיון.

במידה והיתה הרשעה בפלילים וטרם חלפה תקופת התיישנות המחיקה – ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה. תקופת ההתיישנות שונה בין סוגי עבירות, ואורכה משתנה לפי מהות העבירה, בין אם זו עבירה מסוג עוון, חטא או פשע. במקרה ומדובר בתיק אשר לא הגיע לבית משפט ולא היתה בו הרשעה, אך עדיין קיים רישום – אפשר לפנות לקצין החקירות באזור בו נחקרה התלונה ולהגיש בקשה מנומקת למחיקת רישום פלילי. הליך זה הנו הליך קצר, יעיל יותר וחדש.

האם רישום פלילי פוגע בזכויותיך?

“ראשית, זהו אות קין הגורם לתחושת בושה ונחיתות ותחושה המבדילה בין אזרח לאזרח. שנית, למדינות אשר דורשות ויזה, דוגמת ארה”ב, קשה לאזרחים בעלי רישום פלילי לקבל ויזה, במיוחד בעבירות כמו סמים או נשק. כמו כן, יש מקצועות בהם ניתן לשלול רישיון עיסוק בהם במידה וקיים רישום פלילי דוגמת תיווך נכסים, עריכת דין, שמאות ורפואה. גם אם רוצים לעסוק בפוליטיקה או להיכנס לכנסת – תיווצר בעיה. הרישום הפלילי מפריע גם בקבלה למקומות עבודה דוגמת משרדים ממשלתיים, גופים ציבוריים, עיריות וכדומה”.

האם זהו מידע שנגיש למעסיקים?

“המידע אינו נגיש לשום גורם למעט גופים המאושרים בחוק כגון: משטרת ישראל, שירות הבטחון הכללי וכדומה, וכל אדם רשאי לקבל רק את המידע הנוגע לעצמו. יתרה מזאת, למעסיקים אסור לבקש כיום לראות מידע מן המרשם אשר נמחק. במידה ומעסיק מבקש זאת – קיים עונש מאסר של עד שנתיים. ניתן להוציא טופס המאשר שאין רישום פלילי, אולם המונח “תעודת יושר” כבר לא קיים”.

ויש בכלל מה לעשות?

“אנשים רבים עברו עבירות בגיל צעיר, שעליהן תקופת ההתיישנות מתקצרת. לדוגמא, אם החזקת ג’ויינט בגיל 17 והורשעת – אתה יכול תוך תקופה קצרה יחסית למחוק את הרישום. רבים חיים עם כתם מגיל צעיר ולא מטפלים בזה, כשלמעשה הם היו יכולים לנקות את עצמם. כמובן, שאדם צריך שלא תרשמנה כנגדו עבירות חדשות כדי שניתן יהיה למחוק את הישנות”.

האם החוק מתיר צריכת סמים קלים?

עו”ד חיון: “בפירוש לא. אחזקת סם מסוג קנביס המופיע בפקודת הסמים המסוכנים מכל סוג ובכל כמות היא אסורה. החוק מתייחס לכמות הסם, כאשר החזקה עצמית נחשבת בכמות שהנה עד 15 גרם. בכל מקרה, אחזקת סמים קלים הינה עבירה פלילית.
יחד עם זאת, ישנה הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה כי במקרה ראשון בו נתפסים עם כמות סם הנחשבת להחזקה עצמית, ובייחוד במקרה של גיל צעיר – לא יוגש כתב אישום, אלא תינתן אזהרה. קיימת גם פסיקה שקובעת, כי במקרים כאלו, כאשר הוגשו כתבי אישום בגין החזקת סם קל לשימוש עצמי בכמות מזערית, מדובר בזוטי דברים, וניתן למחוק את כתב האישום או להזדכות מן העבירה.

מה קורה אם הילד שלי נעצר בחשד לאחזקה או שימוש בסם?

מותר לזמן אותו לחקירה בליווי אחד ההורים, ואסור לבצע חיפוש בבית, אלא אם כן יש צו של בית משפט”, קובעת עו”ד חיון. “במקרה של ילד/ה מתחת לגיל 21, לפני גזירת עונשו, מחוייב בית המשפט לקבל תסקיר שירות מבחן הנערך ע”י עובדים סוציאליים, אשר בודקים דרכי טיפול במקום דרכי ענישה. בכל מקרה, רצוי ומומלץ לפעול כדי לסיים את ההליכים הללו מבלי להשאיר כתם של רישום פלילי על נער/ה או בחור/ה צעיר/ה, כיוון שרישום כזה של סמים עלול להפריע במהלך החיים. כאמור, ישנן דרכים רבות אותן מאפשר החוק לסיים הליכים אלו בלי להכתים אדם ברישום פלילי”.

ומה לגבי אלכוהול?

“אלכוהול מותר לצרוך מעל גיל 18, והוא לא מנוגד לחוק. העבירה היא למכור אלכוהול למי שטרם מלאו לו 18 שנה. יחד עם זאת, יש הגבלות מסוג אחר דוגמת איסור נהיגה תחת השפעת אלכוהול. במידה וביצעת עבירות תחת השפעת אלכוהול – אתה נחשב כמי שהכניס עצמו מראש למצב מסוכן, ולכן לא תוכל ליהנות מההגנות הקיימות בחוק”.

כיצד מתנהל המשפט הפלילי וכמה זמן נמשך?

הדיון הראשון במשפט הפלילי נקרא “הקראה”, ובו מוקרא לנאשם כתב האישום. לאחר מכן נדרש הנאשם או סניגורו, לתת תשובה לאישום, האם הוא מודה או כופר במיוחס לו בכתב האישום. במידה והנאשם מודה עוברים לשלב של טיעונים לעונש, בהם מציג כל צד את טיעוניו באשר לעונש הראוי לדעתו.
במידה והנאשם כופר בכתב האישום או בחלקו, מתנהל משפט הוכחות ובו צריכה התביעה להוכיח את הכתוב בכתב האישום.
החלק הראשון של המשפט נקרא “פרשת התביעה”. במסגרתו מעידים עדים מטעם התביעה. כל עד מעיד ועונה לשאלות התובע במסגרת חקירה ראשית, לאחר מכן עונה העד לשאלות הסניגור במסגרת חקירה נגדית.
לאחר פרשת התביעה, מתחילה “פרשת ההגנה”, במסגרתה מעידים עדים מטעם הנאשם. כל עד הגנה מעיד ועונה לשאלות הסנגור במסגרת חקירה ראשית, ולאחר מכן עונה לשאלות התובע במסגרת חקירה נגדית.
עד ההגנה הראשון הוא תמיד הנאשם (במידה והוא בוחר להעיד).
בתום פרשת ההגנה מגיע שלב הסיכומים. ראשון מסכם התובע, ולאחריו מסכם הסניגור.
השלב הבא נקרא “הכרעת דין” זהו השלב בו מכריע בית המשפט האם הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום. במידה והחליט בית המשפט כי הנאשם ביצע את המעשים, ירשיע אותו, אחרת יזכה אותו.
במידה והנאשם הורשע, עוברים לשלב הטיעונים לעונש, לבסוף גוזר בית המשפט את דינו של הנאשם (“גזר הדין”).
במידה ונאשם מודה, ההליך בדרך כלל קצר ולא ייארך יותר ממספר חודשים. במידה והנאשם כופר באשמה, יש צורך בניהול הוכחות. במקרה כזה ההליך יהיה ממושך ויכול לקחת אפילו למעלה משנה או שנתיים.

מתי מותר למשטרה לחפש אצלך בבית?

מטרת החיפוש היא גילוי ראיות המצביעות על ביצוע עברה. חיפוש פוגע פגיעה קשה בפרטיותם ובכבודם של בני אדם. ולכן למשטרה מותר לערוך חיפוש רק על פי הכללים המפורשים בחוק.

שוטרים רשאים לערוך חיפוש בביתך בדרך כלל, רק על פי צו חיפוש מבית משפט. על השוטרים להציג את הצו ולבקש להיכנס. רק במידה ואתה או בני ביתך מסרבים לחיפוש, רשאים השוטרים להיכנס בכוח אל הבית לצורך ביצוע החיפוש, וזאת אך ורק לאחר שהזדהו בפניך ובפני כל הנוכחים בבית כשוטרים.

שוטר רשאי להיכנס לבית ולערוך חיפוש, ללא צו של בית משפט ואף ללא הסכמת הדיירים, רק במקרה חירום כאשר האדם בבית מבקש מהשוטרים עזרה. או כאשר לשוטר יש חשד סביר להניח שמתבצעת בתוך הבית עבירה מסוג פשע ו/או כאשר נערך מרדף של אדם הבורח ממעצר או מאסר.

אסור לבצע חיפוש ללא עדים, לדיירי הבית שמורה הזכות להיות נוכחים בשעת החיפוש, והנכם זכאים לקבל את רשימת החפצים שנתפסו בחיפוש. אין לערוך חיפוש בבית ללא ידיעתך והסכמתך.

מתי מותר למשטרה לערוך חיפוש על גופך ובחפציך האישיים?

ש מספר מצבים המנויים בחוק, המאפשרים לאיש משטרה לבצע חיפוש גופני על אדם:
בזמן מעצר – אם שוטרים עצרו אותך כחשוד בביצוע עבירה, הם רשאים לערוך חיפוש על גופך, בחפציך ובבגדיך.
בזמן חיפוש בביתך במידה והנך חשוד בביצוע עבירה – כאשר שוטרים עורכים חיפוש בביתך כחשוד בביצוע עבירה, ויש להם סיבה לחשוד שאתה ו/או הנמצאים אתך במקום מסתירים משהו על גופם או בבגדיהם, רשאים השוטרים לבצע חיפוש גופני על הנוכחים בבית.
במקרה של חשד לנשיאת כלי נשק או חומר נפץ כלשהוא – יש למשטרה סמכויות לערוך חיפוש גופני ובחפצים גם ללא מעצר החשודים.
בשדות תעופה ובמעברי גבול – מי שהוסמכו לכך רשאים לערוך חיפוש על גופם וחפציהם של הנוסעים והעוברים במקום, בהנחה והדבר דרוש להגנה מפני פגיעה בביטחון.
בבתי סוהר – לסוהרים נתונה הסמכות לחפש על גופם של אסירים ועל גופם של המבקרים בבתי הסוהר.

מתי מותר למשטרה לבצע חיפוש בעירום ולקיחת דגימות חיצוניות (רוק, טביעות אצבע וכד’) לצורך

בדיקה?

חיפוש בעירום הוא בדיקה חזותית ללא מגע. כשאומרים “דגימות חיצוניות” הכוונה היא לבדיקות רוק, שתן, טביעות אצבע וכדומה. בדיקות אלו מותרות הן רק בהסכמתך (בהנחה והנך חשוד בביצוע עבירה) או בהוראתו של קצין משטרה. הוראה כזו תינתן אך ורק אם קיים חשד סביר שבבגדיך או על גופך תימצא ראיה כלשהיא לביצוע עברה או לקשר כלשהוא בינך לבין ביצוע העברה.

במקרים בהם מוסמכים שוטרים לערוך חיפוש על גופך, מוטלת עליהם החובה לנהוג כלפיך בכבוד ולשמור על פרטיותך ובריאותך. יש לערוך חיפוש תוך פגיעה מועטה בחשוד. ככלל, חיפוש יערך על ידי בן מינו או בת מינה של החשוד/ה, ובשעת החיפוש אסור שייחשפו חלקי גוף אינטימיים במקום הגלוי לעיני אחרים.

מתי מותר למשטרה לערוך חיפוש בתוך גופך?

למשטרה הסמכות לחפש על פני גופם של בני אדם. אולם, סמכות זו אינה כוללת בשום פנים ואופן סמכות לחדור לתוך הגוף. החדירה לתוך הגוף לצורך חיפוש אסורה בתכלית האיסור, אפילו אם הבעת את הסכמתך לכך.

אין למשטרה סמכות לבצע בך כחשוד חדירות שונות לגוף כגון חוקן, להשקותך בחומר הגורם להקאה, או לערוך לך ניתוח על מנת לגלות ראיה כלשהי.
אולם יחד עם זאת, החוק מתיר לבצע בחשודים בדיקת דם, בדיקת אולטרה-סאונד, צילום רנטגן ובדיקה גניקולוגית. בדיקות אלו מחייבות אישור רופא ואת הסכמתך כחשוד. אם אינך מסכים – אין לערוך לך בדיקה כזו. לגבי בדיקה גניקולוגית, גם אם החשודה מסכימה – יש צורך באישורו של בית משפט. בית המשפט חייב לשמוע את התנגדות החשודים ולהשתכנע כי אין דרך סבירה אחרת להשיג את הראיה, ושהצורך בראיה חשוב יותר מהפגיעה בחשודים. אם בכל זאת אתה כחשוד עומד על סירובך, גם לאחר שהוצא צו מבית מהמשפט, אפשר להעניש אותך על כך, אך עדיין אין לבצע את החיפוש בכוח.

מתי מותר למשטרה לעצור אותך?

למשטרה מותר לעצור בני אדם רק על פי חוק, ורק במידה ההכרחית כדי להשיג את מטרות המעצר. שוטרים יכולים לעצור אותך, ללא צו מעצר של בית משפט, במצבים שבהם קיים יסוד סביר לחשוד שביצעת עברה. החשד צריך להתבסס על עובדות ולא על “תחושות בטן” של השוטרים שעצרו אותך.

המעצר המשטרתי נועד להבטיח שאתה כחשוד תגיע לחקירה ולא תימלט, להבטיח שלא תשבש את החקירה, (למשל בתיאום עדויות או בהעלמת ראיות), לאפשר למשטרה חקירה של חשודים נוספים, להבטיח קיום חקירה שאפשר לקיימה רק בתנאי מעצר (לדוגמה, כאשר המשטרה מעוניינת להכניס מדובב משטרתי אל תא המעצר(. וכדי למנוע מחשודים להמשיך ולבצע עברות המסכנות את ביטחון הציבור.

אם אין הצדקה עניינית למעצר, יש לנהל את החקירה ללא מעצר.

מתי מותר לבצע לך האזנת סתר לטלפון?

האזנת סתר היא האזנה או קליטה של שיחה – בתקשורת טלפונית, סלולרית, בתקשורת פקסימיליה או בין מחשבים – ללא קבלת הסכמה מבעלי השיחה. ככלל, החוק אוסר על האזנת סתר. אך אם הדבר דרוש לחקירת פשע או למניעתו, המשטרה רשאית לפנות לנשיא בית משפט מחוזי, המוסמך להתיר לה בכפוף לתנאים מסויימים לערוך האזנת סתר לשיחות של אדם מסוים.

מתי מותר למשטרה לעשות שימוש בכוח נגדך?

שוטרים רשאים להפעיל כוח כדי להתגבר על התנגדות למעצר חוקי או לחיפוש חוקי או כדי למנוע את בריחתך כחשוד. השימוש בכוח ומידת הכוח צריכים להיות סבירים לצורך מטרות אלו. שימוש בכוח מופרז בידי המשטרה אינו חוקי.

איך מתבצע מעצר חוקי בידי שוטר העוצר אותך?

מעצר מבוצע בידי שוטרים. השוטרים חייבים להודיע לך מה היא הסיבה למעצר, מיד עם ביצועו. אם המעצר הוא על פי צו של שופט, על השוטרים למסור לך העתק מצו המעצר. כאשר שוטר עוצר אותך ללא צו של בית המשפט, עליו להביאך מיד לתחנת המשטרה (למעט במקרים חריגים, שבהם אפשר לעכב לזמן קצר את ההבאה לתחנה). בתחנה, אתה כעצור אמור להיות מובא מיד בפני קצין משטרה ממונה, המחליט אם אכן יש מקום למעצרך. לפני קבלת החלטתו, על הקצין הממונה לתת לך הזדמנות להשמיע את טענותיך.

אם הקצין הממונה מחליט על המשך מעצרך, עליו להסביר לך את זכויותיך, לרבות זכותך להיפגש עם עורך דין וזכותך לקבל ייצוג חינם מהסנגוריה הציבורית (אם אתה עומד בקריטריונים הכלכליים הקבועים בחוק).

ההסדר החוקי בין המשטרה לסנגוריה הציבורית קובע כי אם אדם אומר למשטרה כי אין לו כסף לממן שירותי עורך דין פרטי וכי רצונו בייצוג של סנגור ציבורי, על המשטרה להעביר את פרטיו לסנגוריה, וזו תשלח עורך דין מטעמה לבקר את העצור בתחנת המשטרה עוד באותו הערב.

מה לעשות אם שוטר פועל בניגוד לחוק?

התנגדות לחיפוש או למעצר חוקי, והפרעה לשוטרים הממלאים את תפקידם כדין, הן עברות על החוק. התנגדות פיזית למעצר או לחיפוש תהיה בדרך כלל בגדר “תקיפת שוטר”, ותקיפת שוטר היא עברה חמורה מאד, אשר תוצאתה לרוב תהיה העונש של מאסר בפועל חובה. אם החיפוש או המעצר אינם חוקיים, ההתנגדות להם אינה עברה פלילית. אתה רשאי להתנגד לחיפוש או למעצר בלתי חוקיים, כל עוד מעשיך הם סבירים, ואתה מתנגד רק במידה הדרושה כדי להגן על עצמך או על אדם אחר. יחד עם זאת, בזמן החיפוש יהיה לך קשה לדעת בוודאות אם השוטרים פועלים כדין. ככלל, תהיה זו טעות מסוכנת להתנגד פיזית לשוטרים בעת שהם מנסים למלא את תפקידם, גם אם השוטרים טועים.

למידע נוסף על אלימות שוטרים.

איך ואיפה מגישים תלונה על התנהגות לא חוקית של שוטרים?

מותר ורצוי להתלונן על התנהגות לא חוקית של שוטרים. כדי להגיש תלונה כזו, יש לקחת מהשוטרים פרטים מזהים ולרשום כל פרט חשוב לגבי האירוע – יום, שעה, מקום, שמות וכתובות של עדים. את התלונה מגישים בכל תחנת משטרה, ורצוי להגיש אותה מיד לאחר האירוע. מי שנפגע מהמשטרה, רצוי שיצטייד במסמך רפואי, המתאר את תוצאות הבדיקה הרפואית והטיפול שקיבל. רצוי מאד גם לצלם את הפגיעה מאחר ועם חלוף הזמן התמונות הן קריטיות..

עברות קלות (שעונשן פחות משנת מאסר אחת), עברות תנועה ועברות משמעת של שוטרים נחקרות במשטרה עצמה. כל עברה אחרת שביצע שוטר מטופלת במח”ש – המחלקה לחקירת שוטרים. זוהי יחידה מיוחדת ועצמאית לחקר תלונות נגד שוטרים, והיא נמצאת במשרד המשפטים. אפשר להגיש תלונה על עברה שביצע שוטר – ישירות למשרדי מחלקה זו, או בכל תחנת משטרה.

מה הזכויות שלי כחשוד בחקירה משטרתית?

יש לחקור חשודים בתחנת המשטרה בלבד, אלא אם קיים צורך בחקירה מחוץ לתחנה. כל חקירה של חשוד בעברה חייבת להתנהל בשפתו של החשוד או בשפה שהוא מבין ודובר. במהלך החקירה ובעת המעצר, אסור לשוטרים להשתמש באלימות או באיומים נגד עצורים. בעת חקירתם עצורים אינם חייבים לומר דבר, אלא אם רצונם בכך. יחד עם זאת, על השוטרים להבהיר באופן ברור ביותר לחשודים כי שתיקתם במשטרה עשויה לחזק את ראיות התביעה נגדם.

מהם זכויותיי כעצור?

עצורים הם מי שחשודים בביצוע עברה, ונכלאים לצורך חקירה והבאה למשפט, או כדי למנוע מהם לחזור על עברה המסכנת את ביטחון הציבור. מעצר הוא הגבלה חמורה של חירות האדם, ולכן יש לו סייגים חשובים, כמפורט להלן.

תוך כמה זמן על המשטרה להודיע על מעצרי למשפחתי ולעורך הדין שלי?

ככלל, עצורים זכאים כי תימסר הודעה על מעצרם ועל מקום הימצאם לאדם קרוב אליהם, ולעורך-דינם, מיד לאחר מעצרם. במקרים חריגים כגון במקרה של פשע חמור רשאי שופט בית משפט מחוזי להתיר את עיכוב ההודעה עד שבעה ימים, אם אישר המפקח הכללי של המשטרה כי טובת החקירה מחייבת את העיכוב. במקרים של עברות ביטחון חמורות רשאי שופט בית המשפט המחוזי להרשות עיכוב הידיעה עד חמישה עשר יום, אם שר הביטחון אישר בכתב כי ביטחון המדינה מחייב זאת.

מתי מותר לי כעצור להפגש עם עורך-דין?

זכותך כעצור להיפגש בהקדם האפשרי עם עורך הדין שלך ולהתייעץ אתו.

קציני משטרה יכולים לעכב פגישת עצור עם עורך-דין ל 24 שעות אם הפגישה עלולה לפגוע במעצרם של חשודים נוספים בפרשה או בהשגת ראיות. ואף ב 48 שעות – לצורך שמירה על חיי אדם או כדי למנוע פשע.ואף עד 10 ימים – לגבי עצורים החשודים בעברות ביטחון מסוימות, כדי למנוע שיבוש החקירה או לצורך סיכול פשע או שמירה על חיי אדם. נשיא בית משפט מחוזי יכול להאריך תקופה זו, עד 21 יום.

מהם תנאי המעצר המינימליים המגיעים לי כעצור?

כעצור, הנך זכאי לצורכי מחיה, לטיפול רפואי, לתנאי תברואה הולמים, למיטה ולמזרן, למספר סביר של שעות שינה, ולהליכה יומית באוויר הפתוח. כמו כן הנך זכאי לקיום קשר סדיר עם העולם שמחוץ לכלא, באמצעות ביקורים, מכתבים וטלפונים. יחד עם זאת, עצירים שטרם הוגש נגדם כתב אישום זכאים לקיים קשר מסוג זה רק אם אינו פוגע בחקירה.

כמה זמן מותר למשטרה להחזיק אותי במעצר לפני הגשת כתב אישום?

מעצר ראשוני, שמבצעים שוטרים, יכול להימשך באופן רגיל עד 24 שעות, לגבי מבוגרים ולגבי קטינים מגיל 15 עד 18. לגבי ילדים מגיל 12 עד 14 – מעצר ראשוני יכול להימשך 12 שעות לכל היותר. כאשר 24 השעות מסתיימות במהלך שבת או חג, תוקדם הבאת העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג. בנסיבות מסוימות, הקבועות בחוק, אפשר לדחות את הבאת העצור בפני שופט עד לאחר צאת השבת או החג.
בנסיבות חריגות, כאשר יש צורך בביצוע פעולת חקירה שאינה ניתנת לדחייה, ואפשר לבצעה רק בתנאי מעצר, או כאשר יש צורך בפעולת חקירה דחופה – בעברות ביטחון מסוימות – מותר להחזיק עצור, ללא צו שופט, עד 48 שעות.
שופט רשאי להאריך את המעצר עד 5 ימים אם שוכנע שקיים יסוד סביר לחשד שהעציר ביצע עברה ושיש צורך לחקור אותו בתנאי מעצר. אם המעצר משרת מטרות שמעבר לצורכי החקירה (לדוגמה, שמירה על חיי אדם) הוא רשאי להאריך אותו עד 15 יום.

בית משפט מוסמך להאריך מעצר חשוד פעם נוספת ב-15 יום. לאחר 30 ימים מותר להאריך את המעצר רק על פי בקשה מיוחדת של היועץ המשפטי לממשלה, ב-15 יום בכל פעם, עד ל-75 יום. מעבר לתקופה זו רשאי רק שופט של בית המשפט העליון להאריך את המעצר לפרקי זמן נוספים של שלושה חודשים. כאשר המעצר דרוש לצורך חקירה בלבד, ניתן להאריך את המעצר ב-5 ימים בכל פעם, עד ל-15 יום. מעבר לתקופה זו, רק שופט של בית המשפט העליון רשאי להאריך את המעצר.

מתי מותר להחזיק נאשמים במעצר?

מותר לעצור נאשמים (אנשים אשר הסתיימה החקירה בעניינם ואשר הוגש נגדם כתב אישום), עד לסוף משפטם. בית המשפט יכול לצוות על מעצרם רק אם, לכאורה, יש מספיק ראיות נגדם, ואם אין תחליף למעצר, לצורך מניעת שיבוש המשפט (כגון השפעה על עדים), להבטיח שיגיעו למשפט, ולמנוע מהם לסכן את ביטחון הציבור בעברות חדשות.

כמה זמן מותר למשטרה להחזיק אותי במעצר לאחר שהוגש נגדי כתב אישום?

אם המשפט אינו מתחיל בתוך חודש או אם המשפט אינו מסתיים כעבור תשעה חודשים, יש לשחרר אותך מן המעצר. רק לשופט של בית המשפט העליון יש סמכות להאריך את המעצר מעבר לתשעה חודשים, והארכה כזו נעשית רק בנסיבות חריגות.

במידה והוגש נגדי כתב אישום ואני עצור, האם אני זכאי ל”חלופת מעצר”?

ככלל, על בית המשפט צריך להעדיף לשחרר אותך מהמעצר בזמן משפטך, אם יש דרך אחרת להשיג את מטרת המעצר, ודרך זו פוגעת פחות בזכויות היסוד שלך. תחליפי מעצר נפוצים הם בדרך כלל מעצר בית – עליך להישאר בביתך כל הזמן, או רוב הזמן, בהתאם לכללים ולהגבלות על זמני היציאה, שקובע בית המשפט בהחלטת השחרור. איסור יציאה מהארץ – נאסר עליך לצאת מהארץ ועליך להפקיד את דרכונך כדי להבטיח זאת.

האם לכל אדם קיימת הזכות לייצוג משפטי?

לחשודים ולנאשמים בעבירות פליליות יש זכות יסוד לייצוג של עורך דין לפי בחירתם.

מהו “הליך הוגן” במשפט פלילי?

המטרה של המשפט הפלילי היא בירור האמת והרשעת האשמים, או זיכוי החפים מפשע, לצורך אכיפת המשפט הפלילי. נוסף על כל העקרונות של הליך משפטי הוגן יש כללים מיוחדים אחרים במשפט הפלילי. כללים אלה באים להבטיח לנאשמים הזדמנות מלאה להתגונן, כדי למנוע את האפשרות של הרשעת חפים מפשע, כללים אלו, בין היתר מורים כי לפני תחילת משפטם, נאשמים זכאים לקבל כתב אישום ובו פירוט של העובדות שבהן הם מואשמים ושל העדים נגדם. זכותם גם לעיין בכל הראיות שיש לתביעה נגדם, ואף לצלמן בעצמם או באמצעות סנגורם לאחר שהוגש נגדם כתב אישום. כן זכותם של נאשמים להיות נוכחים בכל שלבי המשפט, לשמוע את העדים נגדם ולחקור אותם. זכותם של נאשמים להיות מוחזקים כחפים מפשע עד למתן פסק הדין מטעם בית המשפט. נאשמים יורשעו אך ורק אם הצליחה המדינה להוכיח את אשמתם מעבר לספק סביר. אם לא הצליחה – הנאשמים זכאים. בנוסף לנאשמים גם הזכות שלא להישפט פעמיים על אותה העבירה. במשפט פלילי אי אפשר לשפוט פעם שנייה את מי שכבר נשפטו על אותו מעשה, בין אם זוכו בין אם הורשעו. נאשמים שהורשעו בידי בית משפט זכאים לערער בפני ערכאה גבוהה יותר.
נאשם שהורשע בפסק דין סופי, זכאי לבקש משפט חוזר, שפירושו ביטול פסק הדין המקורי ועריכת משפט חדש. נשיא בית המשפט העליון מוסמך להורות על משפט חוזר אם לאחר המשפט הוצגו עובדות או ראיות שעשויות לגרום לזיכוי הנאשם. אפשר לקיים משפט חוזר גם במקרים של חשש כבד כי במשפט הקודם חל עיוות צדק.

תמונת פנים - עורך דין פלילי אורית חיון

אורית חיון

עורכת הדין אורית חיון וצוות משרדה, בעלי ידע משפטי רב ויכולים לפתור, לסייע ולייצג בתחום הפלילי, תוך מקצועיות רגישות ויעילות על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור לקוחות המשרד. לחץ ליצירת קשר